מאמר מיום 10.10.2018

מועדי הגשה וקבלת אישורים בנושא היתר בנייה במערכת רישוי זמין אלון נויברג (עו"ד) לפני כשנתיים, בחודש ספטמבר 2016, הושקה מערכת רישוי זמין מקוונת – המיישמת את תיקון 101 לחוקי התכנון והבנייה. המטרה המוצהרת להקמתה של [...]

מועדי הגשה וקבלת אישורים בנושא היתר בנייה במערכת רישוי זמין
אלון נויברג (עו"ד)

לפני כשנתיים, בחודש ספטמבר 2016, הושקה מערכת רישוי זמין מקוונת – המיישמת את תיקון 101 לחוקי התכנון והבנייה. המטרה המוצהרת להקמתה של המערכת הייתה "הסדרת הליכי קבלת היתרי בנייה". הכוונה היא לייעל את ההליכים, בניסיון לקצר את התמשכותם. נכון להיום מתחיל תהליך גם להעביר את נושא רישוי העסקים למערכת זו. בפועל, נראה כי למרות כוונת המחוקק לפשט את התהליכים, הרי שבפועל מוצאים עצמם רבים מהנדרשים לשימוש במערכת מתמודדים עם אי בהירות דווקא בנושא מועדי ההגשה וזמני האישורים. בשנתיים שחלפו מאז הושקה המערכת הושמעו דעות רבות לכאן ולשם בקרב העוסקים בתחום תכנון ובנייה ורישוי עסקים, לגבי יעילות ונוחות השימוש בהליך הרישוי הזמין. במאמר זה אין בכוונתי לנקוט עמדה, אלא לנסות לפשט ולהסביר את הליכי הרישוי הזמין לכל "אדם מן היישוב" שזה אינו תחום עיסוקו, בדגש על סדר המועדים וזמני קבלת האישורים. במסגרת עבודתי אני נתקל בשאלות רבות של  לקוחות הנדרשים לשימוש במערכת, רבות מהשאלות נוגעות ללוחות הזמנים – לקבלת אישורים, זמני בדיקת מסמכים, מה ניתן לעשות כדי לקצר את זמני ההמתנה, ומהן הסיבות לעיכובים. תחילה ראוי לציין שהמועדים מתבססים על ימי עבודה של רשויות ולכן לדוגמא, כאשר נאמר 5 ימים הכוונה לרוב ליותר.
בהתאם לתיקון, מתחיל הליך הרישוי בהגשת בקשה למידע להיתר, כלומר קבלת הנחיות ודרישות ממנהל ההנדסה לגבי תהליך קבלת היתר הבניה. בשלב הראשוני לאחר ששילם את אגרת התשלום (ברוב הרשויות ניתן לשלם דרך העירייה), נכנס עורך הבקשה למערכת ופותח בקשה למידע להיתר. במסגרת פתיחת הבקשה עליו למלא את פרטי הבקשה ופרטיו שלו, פרטיהם של בעלי הזכויות, המבקשים והמהנדס. כמו כן הוא נדרש לצרף את המסמכים הבאים: מפת מדידה עדכנית, (בהתאם לתקנות המודדים); צילומים של המגרש/המקרקעין המבוקש; שובר אגרת תשלום המעיד על כך ששילם את האגרה. לאחר שהוכנסו כל המסמכים המבוקשים, מתקבלת הודעה עם מס' בקשת רישוי והערה כי הבקשה נקלטה ועוברת לבדיקת תנאים מוקדמים. בדיקת תנאים מוקדמים היא בדיקה תכנונית ראשונית לעמידת הבקשה בתנאי סף מנהליים. הבדיקה מבוצעת על ידי גורם מטעם מנהל ההנדסה. משך זמן הבדיקה הינו 5 ימי עבודה. בתום 5 ימי העבודה, ובהנחה כי הבקשה תקינה ולא התקבלו הערות בגינה, עוברת הבקשה לשלב מענה למידע. המערכת שולחת הודעה לעורך הבקשה  ומעדכנת אותו כי הבקשה תעבור לשלב מענה למידע ותיק המידע יימסר בתוך 30 ימי עבודה, כאשר כדאי לציין כי מדובר בשיפור שנכנס לתוקפו בתחילת חודש ספטמבר 2018, שכן עד אז עמד משך זמן ההמתנה לתיק המידע על 45 ימי עבודה.
בשלב המענה למידע מופצת הבקשה ע"י המערכת לגורמים חיצוניים ופנימיים במנהל ההנדסה המביעים את עמדתם מבחינה תכנונית. בחלוף 30 ימי עבודה, ולאחר שקיבל עורך הבקשה את תיק המידע המבוקש, אפשר לעבור לשלב הבא ולהתחיל להכין את בקשת ההיתר. הסיבה להמתנה לקבלת תיק המידע, היא דרישת החוק לבסס את בקשת ההיתר על המידע, ולכלול בה רשימה של מסמכים ואישורים המפורטים בתיק המידע, מאותם גורמים אשר לטענת מנהל ההנדסה מעורבים במהות הבקשה שהוגשה –  לרבות אישור הג"א, אישור רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בנוגע לבעלי זכויות בנכס, אישור כיבוי אש, אישורי נגישות, פיתוח וכיו'… בתיק המידע מפורטים האישורים אותם יש להמציא ולצרף לבקשת ההיתר – כתנאי מחייב לתקינות הבקשה שתוגש. מיותר אם כך לציין כי, שלב זה הינו מהותי בהליך הבקשה להיתר – ככל שהבקשה הינה מורכבת מיסודה, יתבקש עורך הבקשה ע"י מינהל ההנדסה להמציא מס' רב של אישורים כתנאי לתקינות פתיחת הבקשה, לפיכך באופן טבעי צפוי שלב זה בתהליך להימשך זמן רב, שכן עד להשלמתו לא ניתן להגיש את הבקשה להיתר.  להערכתי ומניסיוני – גם אם יתבצע שלב זה במהירות וביעילות ע"י עורך הבקשה – מדובר בפרק זמן של בין מס' שבועות למס' חודשים – עד להמצאתם של כל האישורים הנדרשים מהגופים השונים כנדרש ע"י מינהל ההנדסה. רק לאחר שהומצאו כל האישורים ניתן לפתוח במערכת בקשה להיתר.  בנוסף לכל האישורים כנדרש, יש לצרף  לבקשה גם הצהרות של עורך הבקשה, מהנדס/ מתכנן שלד והמבקשים. כמו כן , יצורף אישור על תשלום פיקדון בגובה  20% מאגרת הבנייה. עם סיום ההגשה תשלח המערכת  הודעה עם מס' בקשה להיתר, והערה כי הבקשה הועברה לרשות הרישוי לבדיקת תקינות ההגשה, כלומר בדיקה מקדמית  כי כל המסמכים צורפו והינם תקינים  – משך זמן בדיקת העמידה בתנאים מקדמיים הינו 10 ימי עבודה. רק לאחר סיומה המוצלח של הבדיקה המקדמית תיקלט הבקשה במערכת ותעבור לשלב הבא – שלב ההיתר.
שלב ההיתר כולל את התהליך הבא: בדיקה בבקרה מרחבית (הבקשה מועברת לכל גורמי ומחלקות העירייה המעורבים בבקשה)  ולאחריה מועברת הבקשה להחלטת ועדה של רשות הרישוי. בדיקת הבקרה המרחבית והדיון בועדה של רשות הרישוי נמשכים  45 ימי עבודה. אציין כי החל מתחילת 2019 נכנס לתוקף שלב נוסף – בקרת התוכן – לאחר שהתקבלה החלטה בועדה מתבצעת בקרת תוכן (בדיקה נוספת וחיצונית של כל אישורי תוכן העולים מהחלטת ועדה) שלב זה אורך 30 ימי עבודה. השלב האחרון הינו שלב סיכום ומעבר על תיק הבקשה, הוצאת אגרות והיטלים והפקת היתר – שלב זה יימשך – 15 ימי עבודה- סה"כ אמור שלב ההיתר להימשך  90 ימי עבודה. אבקש להדגיש ולציין כי התהליך שפורט לעיל, מתייחס להליך רישוי רגיל ואינו כולל  את פרקי הזמן הנדרשים עד  לקבלת אישור איכלוס- טופס 4.  בנוסף חשוב להדגיש,  כי במידה ומדובר בבקשת היתר לשימוש חורג ו/או הקלות  – צפוי להתארך התהליך ואיתו פרקי הזמן, בשל הצורך בתוספת זמן לצורך ביצוע פרסום, משך זמן שלב ההיתר מתארך לכ – 165 ימי עבודה.  לסיכום, חשוב לציין כי לוחות הזמנים המפורטים במאמר זה מתייחסים אך ורק לזמנים הקצובים לרשות לביצוע בדיקה והחזרת תשובה לעורך הבקשה, אולם אינם לוקחים בחשבון  את הזמן שיידרש לגורמים החיצוניים המעורבים בבקשה להמציא את האישורים הנדרשים או להגיב להערות אם התקבלו באחד משלבי התהליך כולו.
מהמתואר לעיל ניתן להבין שהזמן לקבלת היתר בניה בישראל הוא רב ומערכת הרישוי הזמין לא בטוח שקיצרה אותו או אף ייתכן והאריכה אותו.

הכותב משמש כסמנכ"ל בחברת "ברקת"- חברה לניהול ורישוי נכסים העוסקת בניהול מלוא ההליכים הנדרשים לקבלת רישיונות עסק והיתרי בניה.