בית המשפט המחוזי פסק כי הגעת מעקלים למקום עבודתו של חייב בקנסות חנייה, לשם גביית החוב, מהווה התנהלות שאינה סבירה. בית המשפט מסביר כי בעצם הטלת עיקול שאינו מוצדק יש משום פרסום לשון הרע לגבי מי שכנגדו פעלו מטילי העיקול. חוק לשון הרע  קובע פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 50,000 ₪. בית המשפט קובע כי אפילו אם היה ממש בטענות המשיבות לגבי אי-התיישנות הדו"ח, עדיין לא היה מקום ל"ביקור" המעקלים במקום עבודתו של המערער. הגעה כזו אינה עולה בקנה אחד עם הטלת עיקול על נכסים או זכויות של החייב ואינה בגדר הסמכויות המוקנות למעקלים מכוח פקודת המסים (גבייה). גם בהנחה שהעוסקים במלאכת הוצאה לפועל רשאים לנקוט בצעדים סבירים שיתרמו לייעול של הליכי גביה ולתשלום החוב, "ביקור", כפי שנעשה בעניין התובע, חורג מגדר הסביר ומצדיק פיצוי של ממש לנפגע. במקרה זה, קבע בית המשפט, ראוי להעמיד את הפיצוי על מחצית מהפיצוי האפשרי לפי החוק.