פרשנותו של סעיף הפטור הקובע כי יינתן פטור מארנונה למעון יום כמשמעותו בחוק הפיקוח על המעונות עת”מ 31099-10-16 ויצו הסתדרות עולמית לנשים ציוניות ע”ר נ’ מנהל הארנונה של עיריית רחובות ואח’
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים לפני כבוד השופט מנחם פינקלשטיין  – סג”נ, 13.3.18

בית המשפט לעניינים מנהליים דן בסוגיית פרשנותו של סעיף 5ג(ה)(4) לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין) הקובע כי יינתן פטור מארנונה למעון יום כמשמעותו בחוק הפיקוח על המעונות. מבחינה לשונית, מעון יום כמשמעותו בחוק הפיקוח הוא מעון המפוקח בהכרח, להבדיל ממקום ששוהים בו ילדים במהלך היום מחוץ למשפחתם והוא נעדר פיקוח מטעם המדינה. גם פרשנות תכליתית סבירה של סעיף הפטור תומכת במתן פטור למעון יום מפוקח בלבד.
העותרת היא עמותה רשומה המפעילה כ-175 מעונות יום לפעוטות ברחבי הארץ. עתירה זו עוסקת בשני מעונות יום של העותרת במכון ויצמן בעיר רחובות. האחד, מעון יום ויקס, שפעל עד שנת 2014 ונסגר באותה שנה, לאחר שלא קיבל אישור להפעלתו ממשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן: "משרד התמ"ת"). אישור זה קרוי גם "סמל מעון".השני, מעון יום אניקסטר, שהחל לפעול בשנת 2007, קיבל סמל מעון החל מיום 27.8.12, וממשיך לפעול גם היום.  מכוח סעיף הפטור היו פטורים מתשלום ארנונה כל מעונות היום של העותרת, פרט לשני המעונות נושא העתירה.
העותרת טענה כי בסעיף הפטור לא נקבע צורך בקיומו של רישיון לצורך מתן פטור למעון יום, ואין לקרוא אל תוך הסעיף תנאים שאינם קבועים בו. העותרת טענה כי חוק הפיקוח קובע שכל מקום המשמש כמקום מגורים או שהייה לילדים מחוץ למשפחתם מהווה "מעון יום". הא ותו לא. אין בפקודת הפיטורין ובחוק הפיקוח גם כל זכר לדרישת "סמל מעון" לצורך קבלת פטור מארנונה.
המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת איחור ושיהוי כבדים בהגשתה. נטען כי העותרת הגישה את עתירתה בחלוף זמן רב מאז שחויבה בארנונה בגין הנכסים נושא העתירה, ולכל הפחות בחלוף למעלה מארבע שנים מאז נודעה לה עמדת העירייה כאמור, בתשובותיו של מנהל הארנונה לעותרת ולבא כוחה. עוד טענו המשיבים כי יש לדחות את העתירה גם לגופה. לטענתם, עצם העובדה שמדובר בנכס המשמש כמעון יום,  אין בה די לצורך מתן פטור מארנונה. הפטור למעון יום הקבוע בסעיף הפטור מתייחס למעון יום כמשמעותו בחוק הפיקוח, ולכן על המבקש פטור לעמוד בתנאי חוק הפטור ולהמציא את האישורים הרלוונטיים כדי שהוא יוכר כמעון יום. חוק הפיקוח קובע כי כדי לפתוח מעון יש לקבל רישיון מהשר, ומי שמפעיל מעון ללא קבלת רישיון עובר עבירה פלילית שדינה מאסר בפועל. כל עוד לא קיבלה העותרת רישיון להפעלת הנכסים כמעון יום ממשרד התמ"ת (בשלב של כתב התגובה – ההתייחסות הייתה עדיין ל"רישיון" ולא ל"סמל מעון"), הרי שלא ניתן לראות בנכסים כ"מעון יום" לצורך מתן הפטור מארנונה, ומדובר לכל היותר בגן ילדים, המופעל על ידי ארגון פרטי ולמטרות רווח.
בית המשפט הנכבד קבע כי דין העתירה להידחות על הסף בהיותה לוקה בשיהוי כבד. עתירה זו הוגשה ביום 26.10.16, כשעמדתו של מנהל הארנונה, שלפיה סמל מעון הוא תנאי למתן פטור מארנונה, הייתה ידועה לעותרת כבר בקיץ 2012.
כמו כן בית המשפט הנכבד פסק כי דין העתירה להידחות גם לגופו של עניין. השאלה העולה היא כאמור שאלת פרשנותו של סעיף הפטור הקובע כי יינתן פטור מארנונה ל"מעון יום כמשמעותו בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה-1965". השאלה הממוקדת היא האם נדרש לצורך קבלת הפטור כי המוסד יהיה מוסד מפוקח (באמצעות רישיון או סמל מעון). כידוע, פרשנות החקיקה – לרבות פרשנות חקיקה בדיני המסים – היא פרשנות תכליתית. על הפרשן לבחור, מבין האפשרויות הלשוניות העולות מהטקסט החקיקתי, את זו אשר עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה. 46. יש לדחות גם את הטענה כי במקום שבו ביקש המחוקק להתנות את הפטור מארנונה באישור של גורם כזה או אחר נעשה הדבר במפורש. ישנם אמנם סעיפים שונים בפקודת הפיטורין שבהם נדרש באופן מפורש אישור של שר זה או אחר, ואולם עובדה זו אין בה כדי ללמד כי בענייננו לא נדרש אישור (סמל מעון). נקל להיווכח בכך מתוך עיון באותם סעיפים. כך למשל, סעיף 5(ד) לפקודת הפיטורין עניינו בפטור ל"כל מגרש ציבורי, מקום פתוח, מגרש משחקים או קרקע שאסור להקים עליהן בנין ואשר, באישורו של שר האוצר, יעדום לשימוש הציבור". דוגמה נוספת היא סעיף 5ג(ה)(7) לפקודת הפיטורין: "מבנה המוחזק בידי תנועת נוער ששר התרבות החינוך והספורט אישר כי לפי המבחנים לצורך תמיכה, קיבלה תנועת הנוער…תמיכה". ההבדל בין סעיפים אלה, לבין סעיף הפטור נושא העתירה – ברור. בשתי הדוגמאות ציון הנכס נושא הפטור נעשה בדרך כללית ורחבה המחייבת צמצום, באותו סעיף בחוק, באמצעות דרישת האישור, בעוד שבסעיף הפטור בעניין מעון יום קיימת הפניה לדבר חקיקה אחר שממנו עולה הצורך באישור.
התוצאה היא כי רק מעון יום מפוקח נכנס בגדר סעיף הפטור. העתירה נדחית.