עע"מ  6525/17  זנלכל בע"מ נ' המועצה האזורית עמק יזרעאל
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים
כבוד הנשיאה א' חיות, כבוד השופטת ע' ברון, כבוד השופט א' שטיין     

פסק הדין עסק בניסיון לפסול חוק עזר לפינוי אשפה ובסוגיית פינוי אשפה ממפעלים ועסקים. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי המועצה התקינה את ההסדרים שבחוקי העזר שלה בהתבסס על סמכות שקיבלה מהמחוקק הראשי בפקודת המועצות המקומיות. הסדרים אלו קיבלו אישור של שר הפנים. מדובר בחוקי עזר תקפים ומחייבים. ככל שהמערערת מבקשת מביהמ"ש להתעלם מחוקי העזר של המועצה או לבטלם, עליה להוכיח חריגה מסמכות. המערערת לא הצביעה על שום פגם בחוקי העזר שבעטיו ניתן לטעון לחריגה מסמכות. חוסר התאמה בין חוקי העזר לבין מדיניות השלטון המרכזי, אשר לא הוכרזה כמחייבת בחקיקה ראשית, בחקיקת משנה או בצו – לא מהווה חריגה מסמכות. החוזר של משרד הפנים נועד לשמש מודל לחיקוי ולאימוץ, אך איננו מחייב את הרשויות המקומיות לאמצו. מדובר במודל שנועד להנחות רשויות מקומיות בבואן להתקין חוקי עזר חדשים, מבלי להשפיע על חוקי עזר קיימים דוגמת אלו של המשיבה. חוקי העזר של המועצה תקפים ומחייבים. חוקים אלו מתירים לה לנהוג בעניין פינוי האשפה כפי שהיא נוהגת.  חוזר משרד הפנים נכתב כדי ליתן לרשויות המקומיות אמות מידה מנחות. הוא לא מתיימר להפעיל כלפיהן, וממילא אינו מפעיל, כוחות כפייה אלא רק כוח שכנוע. משכך, אין בו כדי לגרוע מחוקי העזר של המועצה ומסמכותה לעצב כללים בדבר פינוי אשפה בתחומה לפי שיקול דעתה. שק"ד זה כפוף כמובן לכללי המשפט המנהלי האוסרים על שרירות לב, זדון, אפליה, שיקולים זרים, וכד', ופוסלים מעשי רשות הנגועים בחוסר סבירות קיצוני, אך המערערת לא העלתה שום תלונה כזו. בימ"ש לא יתערב בהחלטות ובחוקי העזר של רשות מקומית, כל אימת שאלו מצויים בדל"ת אמות סמכויותיה ואינם נגועים בשרירות לב, זדון, אפליה, שיקולים זרים, ניגוד עניינים, משוא פנים, או בחוסר סבירות קיצוני. בהעדר פגמים כאמור, השאלה מי יישא בעלות של פינוי אשפה ממפעלים היא שאלה חברתית-כלכלית, ואינה מצדיקה את התערבות ביהמ"ש.