חותם אמינות

עדכון פסיקה מיום 19.3.2018

“שדרוג” תוכנה קיימת יכול להוות פעילות ייצורית חדשה לצורך סיווג של ‘בית תוכנה’ בתל אביב  עמנ (ת”א) 13687-09-16‏ ‏ חשבשבת (ייצור) (1988) בע”מ נ’ מנהל הארנונה של עיריית תל אביב בית המשפט המחוזי בתל [...]

“שדרוג” תוכנה קיימת יכול להוות פעילות ייצורית חדשה לצורך סיווג של ‘בית תוכנה’ בתל אביב  עמנ (ת”א) 13687-09-16‏ ‏ חשבשבת (ייצור) (1988) בע”מ נ’ מנהל הארנונה של עיריית תל אביב
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים כבוד השופטת עמיתה יהודית שטופמן  31.12.2017

בית המשפט לעניינים מינהליים דן  בערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר לדחות הערר שהוגש כנגד החלטת מנהל ארנונה לשנות את סיווג הנכסים מסיווג של 'בית תוכנה' לסיווג של 'בניינים שאינם משמשים למגורים לרבות משרדים שירותים ומסחר'. עד שנת 2013 סווגו הנכסים לצורכי הארנונה כבתי תוכנה בהתאם לסעיף 3.3.3 לצו הארנונה.
המערערת, חשבשבת ייצור (1988) בע"מ, מייצרת ומשווקת תוכנות שונות לניהול עסק מסחרי והעיקרית שבהן תוכנה להנהלת חשבונות, הידועה בשמה המסחרי "חשבשבת".  במקביל, מייצרת ומשווקת המערערת תוכנות נוספות המיועדות לארגונים עתירי מידע, כגון אוניברסיטאות, גופים ממשלתיים וגופים ציבוריים גדולים. בנכסים אלה מועסקים 108 עובדים, במספר מחלקות, מתוכם 40 עובדים המוגדרים כמתכנתים והם המהווים 37% מכלל העובדים בשני הנכסים. 40 עובדים מועסקים במחלקת התמיכה הטכנית. העובדים האחרים מועסקים במחלקות שיווק, מכירות, אדמיניסטרציה, כספים והנהלה.
סיווג 'בית תוכנה' בצו הארנונה מקורו בסעיף 1 לתקנות הסדרים במשק המדינה  (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), תשס"ז-2007, הכולל את הגדרת 'בית תוכנה' כחלק מהגדרת 'תעשייה'. כך קובעת התקנה: ""תעשיה" – לרבות מפעלי בניה, מחצבות, בתי תוכנה…". משהוגדר 'בית התוכנה' בסיווג 'תעשיה' נבחן בפסיקה סיווג 'בית התוכנה' בהתאם למבחנים שנקבעו לסיווג 'תעשיה' והם המבחנים שנקבעו בהלכת רעיונות. מבחנים אלו הם:
1. יצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר; 2. היקף השימוש במוצר המוגמר; 3. מבחן ההשבחה הכלכלי; 4. מבחן על דרך ההנגדה. על מנת לסייע בהבחנה בין פעילות ייצורית לבין מתן שירותים משתמשים, לעיתים, גם במבחן ה'קשר המתמשך בין העסק ללקוח'. ראוי לציין כי מבחנים אלו הם בגדר מבחני עזר, המשמשים רק למתן אינדיקציות לסוג הפעילות המתקיימת בנכס, ואינם מהווים מבחנים מצטברים או מחייבים.
בית המשפט קבע כי במקרה דנן, "השדרוגים" של התוכנה אותם מבצעת המערערת אינם רק "שדרוגים קלים של מעבר לגרסת אינטרנט ועדכון המע"מ" אלא ייצור תוכנה חדשה מחומר גלם. חומר הגלם הוא התוכנה בגרסתו הישנה והגרסה החדשה היא מוצר חדש לחלוטין. כך, תיאור השינויים שבוצעו בשנת 2017, המצוי באתר החברה, מקיף 12 עמודים. כמו כן קיבל את ההשוואה שציינה המערערת בין מוצריה לבין מוצרי חברת מיקרוסופט ובמיוחד מעבד התמלילים "וורד".   ברור לכל, כי גרסת 1995 של "וורד" הינה מוצר שונה בתכלית מהגרסה האחרונה ששחררה החברה בשנת 2016. סבורה אני כי פיתוחי תוכנה, על אף שמתבססים על הגרסה הקודמת, הינם מוצר חדש, העומדים במבחן "יצירת יש מוחשי". כך גם בעניין המערערת.
עוד נפסק כי אין לקבל את עמדת ועדת הערר בנושא מתן תמיכה טכנית לתוכנות המערערת הינו כמתן שירותים, בגינם יש לקבוע כי עיקר עיסוקה של המערערת הוא 'מתן שירותים'. אלא קיבל את עמדת המערערת לפיה מתן שירות זה מוכתב על ידי המציאות העסקית שבה פועלת המערערת. הטלת "קנס" על המערערת, בדמות שומת ארנונה גבוהה יותר, בשל יישום הפרקטיקה העסקית הנהוגה של מתן תמיכה טכנית לתוכנה, אינו סביר.
בית המשפט נעזר במבחני העזר שנקבעו בהלכת רעיונות לצורך קביעה כי "שדרוג" תוכנה קיימת עדיין מהווה פעילות ייצורית חדשה, וכי מכירת מוצר בדרך של רישיון, בנסיבות המקרה הנוכחי, אינה מסיטה את עיקר עיסוק המערערת למתן שירותים. לאור קביעה זו, עומדת גם המערערת בתנאי 'העיסוק העיקרי' שנקבע בצו הארנונה. ממכלול הנתונים במקרה זה ניתן לראות כי עיסוקה העיקרי של המערערת הוא בייצור תוכנות, המהוות את הסחורה היחידה של המערערת. שאר פעילויות החברה נועדו לתמוך במוצר זה, ולהצליח למכור אותו ללקוחות החברה, בהתאם למודל העסקי הרווחי ביותר שיכולה החברה להשתמש בו.
בית המשפט קיבל את הערעור וקובע שיש לסווג את הנכס 'כבית תוכנה' לצורכי הארנונה.