ה"פ 23802-06-17 כלוף נ' עירית תל-אביב-יפו בית המשפט השלום בתל אביב לפני כבוד השופטת בכירה אושרי פרוסט-פרנקל, 26/7/18 בית המשפט קיבל המרצת פתיחה, לקבלת סעד הצהרתי, לפיו על המשיבה לקזז את יתרת הזכות העומדת [...]
עדכון פסיקה מיום 25.10.2018
ה"פ 23802-06-17 כלוף נ' עירית תל-אביב-יפו
בית המשפט השלום בתל אביב
לפני כבוד השופטת בכירה אושרי פרוסט-פרנקל, 26/7/18
בית המשפט קיבל המרצת פתיחה, לקבלת סעד הצהרתי, לפיו על המשיבה לקזז את יתרת הזכות העומדת למבקש בגין תשלום ארנונה שגבתה ביתר. המבקש הגיש המרצת פתיחה כנגד המשיבה – עירייה, לקבלת סעד הצהרתי, לפיו על המשיבה לקזז את יתרת הזכות העומדת למבקש בגין תשלום ארנונה שגבתה ביתר, זאת כנגד חובו של המבקש הרשום בספרי העיריה. המחוקק קבע מסלול השגה מנהלי שיוחד לתחום הארנונה, בגדרי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית). יחד עם זאת, על פי ההלכה שנשתרשה בפסיקה, ניתן להגיש תביעה לבית-משפט אזרחי בעילה של עשיית עושר ולא במשפט להשבת ארנונה שנגבתה ביתר עקב התרשלותה של הרשות המקומית, וזאת גם כשהתובע לא הגיש השגה על שומת הארנונה כנדרש בחוק הערר. בית המשפט פסק כי המשיבה היא זו שצריכה להראות מקור חוקי שמכוחו יש להחיל משטר מיוחד על חובות ארנונה, וזאת למרות סעיפים בחוק החוזים המחילים את זכות הקיזוז המהותית גם על חיובים שאינם נובעים מחוזה. לא עומדת למשיבה טענת התיישנות כנגד זכות הקיזוז של המשיב בגין חובות הארנונה נשוא תובענה זו. לא ניתן לראות בהכרעות קודמות בערכאות השונות בקשר לחיוב הארנונה בנכס מעשה בית דין, וזאת ביחס לשנים קודמות.