עדכון פסיקה מיום 9.4.2018

בית המשפט הורה על החזרת תלונה בנושא שפכי תעשיה לממונה מטעם הרשות הממשלתית למים וביוב על מנת שיקבל את תגובת התובעות לטענות תאגיד המים בטרם ייתן החלטתו תא (אשד’) 26196-12-16‏ ‏ רשת מלונות אטלס [...]

בית המשפט הורה על החזרת תלונה בנושא שפכי תעשיה לממונה מטעם הרשות הממשלתית למים וביוב על מנת שיקבל את תגובת התובעות לטענות תאגיד המים בטרם ייתן החלטתו תא (אשד’) 26196-12-16‏ ‏ רשת מלונות אטלס בע”מ ואח’ נ’ עין נטפים מפעלי מים וביוב אילת בבע”מ
בית משפט השלום באשדוד, כבוד השופטת  טלמור פרס, 13.3.2018

הסוגיה אשר נדונה היא האם בטרם ייתן הממונה מטעם הרשות הממשלתית למים וביוב החלטתו בתלונה שהוגשה לו עליו לקבל את תגובת המלינים לטענות תאגיד המים. התובעות, מחזיקות ומפעילות בתי מלון בתחום שיפוטה של העיר אילת, קיבלו דרישות תשלום בגין הזרמת שפכי תעשיה וזאת מכוח כללי השפכים וכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים וביוב), תש"ע-2009. לאחר קבלת דרישות התשלום פנו התובעות לתאגיד המים מכוח כלל 11(ו) לכללי השפכים, שעניינו 'תעריפים' ומשנדחו טענות התובעות בפנייתן, פנו הן בתלונה לממונה ברשות המים, מכוח כלל 13(ב) לכללי השפכים (להלן: "הממונה"). ביום 1.12.16 ניתנה החלטת הממונה ברשות המים בתלונה, אשר דחתה את מלוא טענות התובעות. לטענת התובעות ההחלטה בתלונה התקבלה מבלי שהתקיים שימוע במעמד הצדדים, אשר נדרש לגישתן מכוח כללי הצדק הטבעי ומבלי שניתנה להן אפשרות להתייחס לתגובת התאגיד לתלונה. לפיכך, עתרו התובעות לסעד הצהרתי במסגרתו מבוקש לקבוע כי הן אינן חבות בתשלום בגין הזרמת שפכי תעשיה, להורות על ביטול החלטת הממונה בתלונה שהגישו התובעות על החלטת תאגיד המים, על השבת הדיון אל הממונה וזימון התובעות לדיון בפניו שלאחריו תינתן החלטתו בתלונה שהוגשה על ידן. בית המשפט הנכבד חזר על הכלל הידוע כי על רשות מנהלית מוטלת חובה לשמוע את הנפגע וזכות הטיעון עומדת למי שעלול להיפגע עקב החלטה של הרשות המנהלית. חובה זו הוכרה בפסיקת בית המשפט העליון מזה שנים, כחלק מכללי הצדק הטבעי ובבסיסה יסודות ההגינות והצדק בפעולת הרשות, העולים כדי זכות יסוד חוקתית. אמנם, למקרא נוסח סעיף 13(ב( לכללי השפכים, לא ניתן לקבוע כי מוטלת על הממונה חובה לקיים שימוע בעל פה, טרם קבלת החלטה בתלונה ועל פניו הוראות הכללים מאפשרות קבלת הכרעה בתלונה, על יסוד התלונה ותגובת התאגיד, קרי על יסוד החומר בכתב שהובא בפניו. אך עם זאת, אין לומר כי הזכות להישמע בפני הרשות, טרם קבלת החלטה בתלונה, מותנית בקיומה של הוראת חוק מפורשת וככל שביקש המחוקק לשלול את זכות הטיעון, אפשר שהיה מקום לציין זאת מפורשות. עצם קיומו של הסדר חקיקתי, אין בו כדי לאיין ולדחוק את כללי הצדק הטבעי. בית המשפט הנכבד התחקה אחר טיוטת נוסח סעיף 13(ב) לכללי השפכים, טרם נוסחו הסופי  מלמדת כי בעת בירור השגה של מפעל על החלטות ופעולות התאגיד, כוונת המחוקק הייתה לאפשר לצדדים להגיש טענותיהם, בכתב או בעל פה – "מפעל רשאי להשיג, בכתב, על החלטות, הוראות ופעולות של החברה או מי מטעמה לפי סעיפים 5 עד 11 ו-13 בפני ממונה שפכי תעשיה, בתוך 30 ימים מיום שנמסרו לו; ממונה שפכי תעשיה רשאי לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להגיש את טענותיהם, בכתב או בעל פה, לבטל, להשהות או לשנות את ההחלטה, ההוראה או הפעולה; הודעה על החלטת ממונה שפכי תעשיה תינתן בתוך 45 ימים מיום מסירת ההשגה". וממנה בית המשפט קבע כי פרשנות מאזנת של הוראות הסעיף, תהא כי גם אם הממונה רשאי ומוסמך להכריע בתלונה ללא דיון ומבלי לקיים שימוע בעל פה, או מבלי לדרוש תשובה לעמדת התאגיד, הרי שבמקרים מיוחדים בהם קיימת אפשרות פגיעה ממשית במפעל המלין כתוצאה מהחלטת הממונה, או במקרים בהם עולות במסגרת התלונה שאלות הדורשות בחינה ובדיקה של טענות עובדתיות, או פגיעה באינטרס מוגן, ראוי ורצוי כי לכל הפחות יאפשר הממונה הגשת תשובת המפעל המלין על הנטען בתגובת התאגיד ובמקרים מיוחדים וחריגים, בהן מתעוררות טענות חדשות או נדרש בירור מעמיק של מחלוקות עובדתיות, יקיים הממונה אף שימוע בעל פה לשם מיצוי הדיון. היקף זכות הטיעון ומתכונתו, אפשר שישתנו ממקרה למקרה ובלבד שתינתן הזדמנות הוגנת בהתחשב במכלול הנסיבות. בית המשפט הנכבד פסק כי במקרה דנן אין מחלוקת על כך שהממונה פנה לב"כ התובעות בדוא"ל, בבקשה למקד טענותיו ולתמוך אותן בעובדות הדיגומים הספציפיים. יחד עם זאת, נוכח פער הזמנים בין שליחת מכתב הממונה, ביום 24.11.16 ובין מועד החלטתו בתלונה, ביום 1.12.16, לא ניתן לומר כי ניתנה לתובעות שהות מספקת להשלים טענותיהן וזאת אף מבלי להידרש לטענת ב"כ התובעות ולפיה פניית הממונה בדוא"ל הייתה בהתייחס לכלל ההליכים המנוהלים על ידו ברשות המים. כמו כן, השלכות החלטת הממונה, ביחס לכל אחת מהתובעות, אשר כל אחת מהן חויבה בתשלום סכום ניכר (סכומים הנעים בין 9,487 ₪ ל-321,105 ₪) יוצרות אף הן בסיס לקביעה ולפיה ראוי כי במקרה זה יתאפשר לתובעות לשטוח טיעוניהן בכתב במסגרת תגובה לטענות התאגיד ו/או בעל פה, תוך מתן אפשרות להעמיד דברים על דיוקם ולהבהיר הבהרות נדרשות. בית המשפט הנכבד פסק כי  יש להשיב התלונה לממונה, על מנת שיקבל את תגובת התובעות לטענות התאגיד, בכתב ו/או בעל פה, בטרם ייתן החלטתו. כמו כן נפסקו הוצאות לטובת התובעות  בסך של 3,000 ₪ כל אחת.