כאשר השימוש האחרון שנעשה בפועל אסור על פי התכנית שחלה עליו במועד החיוב אין לסווג לצרכי ארנונה על פי השימוש האחרון שנעשה בו בפועל אלא על פי ההוראות התכנוניות התקפות
עמנ (מרכז) 44143-11-16‏ ‏ מתי נכסים ובנין בע”מ נ’ מנהל הארנונה של עיריית פתח-תקווה אילוביץ’ ליבר
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים, כבוד השופטת  זהבה בוסתן, 03.06.18

בית המשפט לעניינים מנהליים דן בערעור מנהלי כנגד החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה של עיריית פתח תקווה, מיום 8.9.2015, אשר קבעה כי בשנת 2016 יש לחייב את נכסי המערערת בהתאם לתעריף המזערי של תעשיה ולא לפי התעריף המזערי של חקלאות. ייעוד הנכס, על פי התכנית שחלה עליו, הוא חקלאי ובעבר הותר למערערת לעשות בנכס שימוש חורג לתעשייה. בשנת 2003,  עקב מדיניות הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, לא להתיר שימוש חורג לתעשייה, הפסיקה המערערת  את השימוש החורג שעשתה בנכס והוא ננטש והפך ללא ראוי לשימוש. החל מיום 1.1.2008 ניתן למערערת  פטור מתשלום ארנונה בהיות הנכס נכס שאינו ראוי לשימוש. אין חולק כי זה מצב הנכס עד היום. בהתאם  לתיקון סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), החל משנת 2016 על  העיריה לחייב נכסים שבתחום שיפוטה לפי התעריפים שנקבעו בתיקון (תיקון 131). בהתאם, חויבה המערערת, בשנת 2016, בתשלום ארנונה בתעריף מזערי של תעשייה, שהוא  השימוש האחרון אשר נעשה בנכס. טענת המערערת כי השימוש היחיד המותר עפ"י התכנית החלה על הנכס הוא שימוש חקלאי, והוא אף השימוש היחיד שניתן היה לעשות בנכס לו היה ראוי לשימוש.  העירייה עצמה פעלה לסגירת עסקים באזור שפעילותם היוותה שימוש חורג. טענת העירייה כי הנכס סווג טרם תקופת הפטור הראשונה בסווג תעשייה ועל כן העיריה פעלה כדין עת סיווגה אותו בתעריף מזערי של תעשייה ולא בתעריף מזערי של מבנה חקלאי, שימוש שלא נעשה בו מעולם.
בית המשפט הנכבד פסק כי במחלוקת זו הדין עם המערערת. כאשר השימוש האחרון שנעשה בפועל בנכס, כדין, אסור על פי התכנית שחלה עליו במועד החיוב אין לסווג את  הנכס לצרכי ארנונה על פי השימוש האחרון שנעשה בו בפועל אלא על פי ההוראות התכנוניות התקפות במועד הטלת הארנונה. סיווג נכס על פי שימוש חורג שכבר אינו בתוקף אינו הולם את תכלית דיני הארנונה, מה גם שהשימוש החורג נעשה כדין והופסק שנים רבות לפני החיוב בארנונה.
בנסיבות העניין קבע בית המשפט הנכבד כי אין לחייב את המערערת בתשלום ארנונה לפי סיווג מזערי של תעשייה שכן השימוש האמור אינו עולה בקנה אחד עם הוראות התב"ע החלה על הנכס בעת הטלת החיוב הארנונה. יש לחייב את המערערת בחיוב ארנונה לפי  הסיווג המזערי בחקלאות.
בית המשפט פסק הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך  10,000 ₪ לטובת המערערת.