עדכון פסיקה מיום 17.12.2019

ת"ת 68947-07-18 עיריית חיפה נ' למדן בית משפט השלום בחיפה כב' הרשמת הבכירה, מיכל פרבר התנגדות הנתבעת לתביעה בסכום קצוב נדחית בשל אי הגשת השגה וערר במועד. התובעת הגישה התנגדות בגין חוב ארנונה [...]

ת"ת 68947-07-18 עיריית חיפה נ' למדן

בית משפט השלום בחיפה

כב' הרשמת הבכירה, מיכל פרבר
התנגדות הנתבעת לתביעה בסכום קצוב נדחית בשל אי הגשת השגה וערר במועד. התובעת הגישה התנגדות בגין חוב ארנונה על סך 7,978 ₪ לתקופה שמיום 1.1.16 ועד ליום 31.12.19 בנכס מס' 1052218 ברח' התמר 42 בחיפה.
הנתבעת טוענת בהתנגדותה כי שילמה את הארנונה השנתית הרגילה בגין הנכס וכי אין מקום לחייבה בכפל תשלום בעבור "דירת רפאים". לטענתה, מדובר בדירה יחידה בבעלותה אולם בהיותה מצויה בקומה השלישית ובהיעדר אפשרות לעלות במדרגות בשל מצבה הרפואי, היא אינה מתגוררת בה ואף אינה משכירה אותה בשל תקלה בצנרת הדירה והיעדר אפשרות מצידה לטפל בעניין. במסגרת הדיון בהתנגדות שבה הנתבעת על טענתה כי אין באפשרותה לעשות שימוש בנכס נשוא ההליך וכדבריה: "אני הסברתי שאני לא יכולה להגיע לדירה, כי מדובר בדירה בקומה שלישית, על עמודים. בשנת 2013 היה שוכר, והשוכר עזב. בשנת 2014 ראו מי כרמל שאין שימוש של מים בדירה. אף אחד לא יידע אותי לעניין הכפל, רק שהלכתי לשלם את החשבון כהרגלי, ראיתי שנוצר חוב…הדירה היום סגורה ואין שם מים, אין שום כלום. הם באו והחליפו שעון ויצרו סתימה. מי כרמל באו ובדקו בעצמם, ואמרו שלא מוסכמים לבדוק בתוך הדירה, הם פתחו את השעון וראו סחף של אדמה ומים, הם חשבו שיש תקלה בגלל שהשעון לא זז, אנשים שבאו ורצו לשכור את הדירה, ראו שאין מים בדירה". יצוין כי מהמסמכים אשר הוגשו לתיק עולה כי דחתה ועדת הנחות לעניין "מבנה מגורים שאינו בשימוש" את בקשתה של הנתבעת וקבעה שבבעלותה דירה נוספת ברחוב התמר 21. לטענתה, בעקבות החלפת מד מים נגרם לה נזק לדירה ולא היה בידה לשפצה או להשכירה אך מבדיקה עולה כי אף לפני האירוע מול תאגיד המים הדירה עמדה ריקה כך שעולה ספק אם בעקבות האירוע הנטען נמנע ממנה שימוש בדירה. לפיכך, אין המדובר בנסיבות בעטיין לא ניתן לעשות שימוש בדירה ולכן אין נסיבות מיוחדות המצדיקות אי שימוש בדירה. טענות הנתבעת בדבר חוסר אפשרות לעשות שימוש בנכס מפאת מצבה הרפואי הנטען אשר אינו מאפשר לה לעלות במדרגות לדירה המצויה בקומה שלישית, כמו גם הטענות בדבר נזק לצנרת המונע אפשרות להשכירו, הינן טענות הנוגעות לשימוש והבאות בגדרו של סעיף  3(2) לחוק הערר וככל שהנתבעת לא השלימה עם החלטת ועדת ההנחות היה עליה לפעול בהתאם להוראות חוק הערר. קבלת ההתנגדות במקרה זה ודומיו יהא בה כדי לסכל את מטרת הליך ההשגה והערר עליו, אשר הינו הליך במסגרתו מתאפשר בירור עובדתי הנוגע לעניינים טכניים כאשר לרשות המקומית יתרון מובנה בבירור טענות עובדתיות אלו ומשכך המקום לבירורן הוא בהתאם למתווה הקבוע בחוק הערר. הנתבעת לא פעלה בדרך הקבועה בחוק הערר, כפי שהשיבה גם בחקירתה, ואין לאפשר לה כעת להעלות את טענות הגנתה במסגרת התנגדות לתביעה בסכום קצוב ולעקוף את ההליכים שנקבעו בדין.