עמ"נ 66865-03-18 חדד נ' עיריית חיפה
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים
לפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא      31.08.19
בית המשפט דחה את הערעור שהגיש דייר מוגן במספר נכסים עסקיים המצויים בעיר חיפה. סעיף 8 לחוק ההסדרים מסמיך את הרשויות המקומיות להטיל חובת תשלום ארנונה על "המחזיק בנכס". המונח "מחזיק", כמו המונח "החזקה", זכה לפרשנויות רבות בפסיקה. נפסק כי המושג יפורש בהתאם להקשרו החקיקתי, כך שהמושג "מחזיק" לצורך חיקוק אחד אינו בהכרח זהה לפירוש שיינתן לאותו מושג במסגרת חיקוק אחר. לגבי המונח "מחזיק" בפקודת העיריות, נקבע בפסיקה כי המחזיק הוא בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס.
בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, שיכול להיחשב כ"מחזיק" בנכס החייב בארנונה, אינו מוכרח להיות המחזיק הפיסי בנכס. גם דייר מוגן בנכס עסקי אינו חייב להיות המחזיק פיסית בנכס ויראו בדייר שרכש זכויות דיירות מוגנת כדייר המחזיק בנכס גם אם הוא מפעיל את העסק ללא נוכחות פיסית בו. באשר לשאלת סמכות הוועדה לדון בטענות לגבי שנים קודמות, במקרה הנוכחי בחר המערער במסלול המינהלי. לכאורה מסלול זו אינו מאפשר דיון בכל טענותיו של המערער שכן סמכות ועדת הערר מוגבלת לטענות המנויות בחוק הערר. עם זאת, המחלוקת העיקרית מתמקדת בשאלת ההחזקה בנכסים. טענות בעניין זהות המחזיק הן בדרך כלל טענות עובדתיות שהמקום הראוי לדון בהן הוא בפני ועדת הערר. מהמועד בו הפך המערער למחזיק בנכס, חלה עליו חובת תשלום ארנונה, בין אם קיבל את הודעת התשלום ובין אם לאו. המערער לא עדכן את העירייה על היותו דייר מוגן בנכסים. המערער גם לא שלח כל הודעה על שינוי מחזיק באיזה מהנכסים. על כן, בין אם הייתה הוועדה מוסמכת לדון בטענות לגבי שנות המס שלפני 2016 ובין אם לאו, אין למבקש כל טענת הגנה ראויה כנגד חיובו בארנונה. העובדות הרלבנטיות אינן שנויות במחלוקת שכן המערער מאשר את רכישת זכויות הדיירות המוגנת ואינו טוען כי הודיע על שינוי ההחזקה. די בכך כדי לקבוע, בכל מסלול תקיפה מתאים, כי המערער חב בכל חובות הארנונה מושא דרישת התשלום שנשלחה אליו.