ת"א 34756-04-16 עיריית חיפה נ' מוסא

בית משפט בשלום בחיפה – בפני כבוד השופטת סיגלית מצא- 06/06/19

מטעמי התיישנות חלק מחיובי המס קיבל בית המשפט השלום את התביעה בחלקה ופסק כי פנקסי העיריה מהווים אסמכתא לגובה החוב, הן בשל היותם רשומה מוסדית המהווה ראיה לאמיתות תוכנה והן מכוח הוראה מפורשת בפקודת העיריות. די בפנקסי העיריה כדי להוכיח לכאורה את חוקיות השומה ושיעורה. הפנקסים הם ראיה לכאורה לתוכנם. חוק הרשויות המקומיות קובע הסדר מנהלי ממצה לדיון בטענות הנישום בכל הנוגע לסיווג הנכס, מקומו, גודלו, השימוש שנעשה בו, זהות המחזיק בו, כמפורט בסעיפי המשנה לסעיף 3(א) לחוק. עוד נקבע בחוק הרשויות המקומיות כי לא ניתן להעלות במסגרת ההליך המנהלי טענות להיעדר חוקיות שנפלה בארנונה. בפועל, פירשו בתי משפט את הפתח שהותיר בסעיף 3(ג) לחוק הרשויות המקומיות לתקיפת השומה על דרך הצמצום. תוקף החוב אינו מותנה בהמצאת הודעת חיוב כאשר מדובר בחוב הנתבע במסגרת הליך אזרחי, בשונה מחוב הנגבה במסגרת הליך גביה מינהלי. אין לקבל את הטענה כי האפשרות ליהנות מהנכס היא תנאי לסמכות העיריה לגבות בגינו ארנונה. טענה זו של הנתבע נכנסת למתחם הצר שהותר לתקיפת השומה בהליך אזרחי. מדובר בטענה משפטית, הנוגעת להיעדר סבירות של החלטת התובעת. בגדר כך ניתן לתקוף את הודעת השומה בטענה לחוסר סבירות קיצוני, היעדר הגינות, החלטה הנגועה בשיקולים זרים ופסולים, חוסר תום לב, החלטה פגומה שהתקבלה בחוסר סמכות ועוד. ואולם, בענייננו קיים מעשה בית דין בכל הנוגע לטענה זו, שנדונה והוכרעה בפסק הדין שניתן בערעור המנהלי. דין הטענה להידחות אף לגופה.
יש לדחות את הטענה כי בנייתו של הנכס טרם הושלמה או כי אינו ראוי לשימוש. הוכח, כי הנכס הנו בניין שבנייתו הושלמה והוא ראוי לשימוש מבחינה פיזית. בנסיבות אלה מתקיימים שלושת התבחינים לחיוב בארנונה. בנסיבות אלה אף לא מוסמכת התובעת לפטור את הנכס מארנונה מכוח 330 לפקודת העיריות. יש לדחות את טענות הנתבע כי הנו זכאי לפטור מארנונה בשל מצבו הפיזי של הנכס ו/או העדר אכלוסו.

בכל הנוגע להתיישנות קבע בית המשפט כי לצורך מניין תקופת התיישנות, עילת התביעה אינה החלטת ועדת הערר אלא שומת הארנונה אשר נשלחת בתחילת כל שנת מס. אף אין כל הצדקה להאריך את תקופת ההתיישנות נוכח הגשת השגה או ערר. עילת התביעה ביחס לכל אחת מהשומות התיישנה בחלוף שבע שנים ממועד היווצרה.