עמנ (ת"א) 60985-07-20‏ ‏ פריאמפט סקיוריטי בע"מ נ' מנהל הארנונה של
​עיריית רמת – גן

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

לפני כב' השופט הרי קירש03.10.2021

ערעור זה הגישה חברה שעוסקת בפיתוח תוכנה. הערעור עסק בשאלת סיווג הפעילות שלה כפעילות של "בית תוכנה" תעשיה. בית המשפט קבע, כי בהתאם לתקנה 1 לתקנות ההסדרים, סיווג הנכס מבוצע על פי העשייה המתבצעת בו בפועל, כלומר על פי השימוש.

בית המשפט לא הסכים עם מסקנת ועדת הערר לפיה המערערת לא הייתה זכאית להטבה בארנונה כבית תוכנה בגלל שראתה בשימוש שעשתה בנכסים "היבטים מסחריים מובהקים". מובן, כי מכירת התוצרת כרוכה במאמצי פרסום, שיווק, לוגיסטיקה וגבייה, וכתוצאה מכך כמעט כל מפעל תעשייתי מהווה "חברה מעורבת". ההתנהלות המסחרית לא גורעת מהיות פעילות המפעל "יצורית". כך גם לגבי בית תוכנה. במיוחד במקרה זה, כאשר פעילות השיווק נעשית ע"י חברת האם ולא ע"י המערערת עצמה.

בנוסף לכך, אין בתקנות ההסדרים או בצווי הארנונה הנדונים בסיס להנחה, שהוזלת הארנונה אמורה להינתן רק ל- "חברת הזנק הממומנת על ידי משקיעים" (כלשון הוועדה) ולא לבית תוכנה "מסחרי פעיל".

לגבי מבחן היקף השימוש במוצר בית המשפט קבע כי לדידו אין הצדקה לגישת העירייה לפיה, המערערת נותנת שירותים ללקוח אחד ומייצרת את המוצר עבורו בלבד, ולכן לפי מבחן "היקף השימוש במוצר המוגמר" אין המדובר בעסק מסוג תעשיה.

הדבר נובע מכך, שכתיבת תוכנת מחשב עשויה להתבצע בקשת רחבה של נסיבות שונות.

העשייה המבוצעת בנכס היא המכריעה לעניין החיוב בארנונה ואם העשייה היא כתיבת תוכנה כמוצר לשיווק ומכירה, אזי די בעובדה זו כדי לזכות את המערערת בתעריף המוזל הניתן לבתי תוכנה.

בית המשפט קבע חד משמעית, שהדבר נובע מכך שזאת הפעילות שהמחוקק ביקש לעודד, והניסיונות השונים להצר את היקף ההקלה על ידי מציאת אבחנות שונות – לא עולים בקנה אחד עם כוונת המחוקק והפסיקה.

בית המשפט קיבל את הערעור וחייב את המשיב בהוצאות ההליך של המערערת.