חותם אמינות

עדכון פסיקה מיום:17.11.2021

ערר מס': חי/8029/0519 נמל מספנות ישראל בע"מ ​ נ' ​הועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה בפני ועדת הערר לתכנון ובניה פיצויים והיטלי השבחה מחוז חיפה בפני יו"ר הועדה, עו"ד מאיה אשכנזי 17.10.2021 המדובר בחיוב רטרואקטיבי [...]

ערר מס': חי/8029/0519 נמל מספנות ישראל בע"מ
​ נ' ​הועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה

בפני ועדת הערר לתכנון ובניה פיצויים והיטלי השבחה מחוז חיפה

בפני יו"ר הועדה, עו"ד מאיה אשכנזי 17.10.2021

המדובר בחיוב רטרואקטיבי בהיטל השבחה. לרוב המדובר בפעולה חריגה של רשויות והפסיקה בנושא מתעדכנת. העירייה הטילה חיוב בדיעבד של היטל השבחה על חנ"י. ועדת הערר קיבלה רק חלק מטענות העוררים וקבעה כי לצורך הטלת חיוב בהיטל השבחה למפרע ראוי לאמץ את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע להליכי גבייה מנהליים לפי פקודת המיסים (גבייה). על פי ההנחיות, פרק הזמן לגבייה לא יעלה על 3 שנים. בפועל, הועדה אישרה היטל השבחה בדיעבד.

השאלה שנשאלה בערר הינה, האם ניתן לחייב בהיטל השבחה בגין שימוש חורג באיחור של כ -5 שנים ולא במועד מתן ההיתר.

העוררים טענו לפטור מלא (כפי שקורה בענייני מס אחרים) ולחילופין, כי יש להביא בחשבון את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה פרק הזמו לגבייה לא יעלה על 3 שנים. בנוסף, העוררים טענו כי לא ניתן לדרוש תשלום היטל ההשבחה לאחר שכבר ניתן היתר הבנייה, וזאת מכוח סעיף 10(ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה המתנה את הוצאת היתר הבנייה בתשלום היטל השבחה.

הוועדה המקומית טענה כי הסוגיה הנדונה הינה מתחום הדין האזרחי, והשימוש בטענת השיהוי בדין האזרחי הינו עניין נדיר וחריג ביותר. עוד נטען כי העוררת לא הוכיחה שהתקיימו התנאים ההכרחיים להתגבשות טענת השיהוי.

כאמור, ועדת הערר קיבלה חלק מטענות העוררים וקבעה כי מטרת סעיף 10(ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה הינה להעניק לוועדה המקומית אמצעים לאכיפת חובת תשלום בהיטל ההשבחה ולכן לא מדובר על "ויתור" של הוועדה המקומית על היטל השבחה.

קביעתה הנוספת של ועדת הערר התמקדה בנושא השיהוי והתיישנות בדרישת תשלום היטל ההשבחה. וועדת הערר קבעה כי בנסיבות העניין ראוי לאמץ את נקודת האיזון שנקבעה בהנחיה מס' 7.1002 של היועץ המשפטי לממשלה, בכל הנוגע להליכי גבייה מנהליים לפי פקודת המסים (גבייה). על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 7.1002, פרק הזמן לגבייה לא יעלה על 3 שנים.

ועדת הערר קבעה כי החיוב ייערך עפ"י המועד הקובע שהנו יום אישור הבקשה להיתר לשימוש חורג, אך תקופת השימוש החורג תהא שלוש שנים כאמור. לעניין תוספת תשלומי פיגורים, קבעה ועדת הערר כי הפרשי הצמדה וריבית יתווספו החל ממועד תחילת השימוש החורג שבגינו יחול החיוב. בפועל, אושר חיוב רטרואקטיבי בהיטל השבחה ולצערנו המדובר בבשורה לרשויות.