עדכון פסיקה מיום:31.10.2021
נטל ההוכחה בתביעות של הרמת מסך תא (ת"א) 27600-10-15 עירית תל-אביב-יפו נ' גלאט קיטשן בע"מ בית משפט השלום בתל אביב – יפו, אילה גזית 14.10.2021 לפתחו של בית המשפט הגיעה תביעתה [...]
נטל ההוכחה בתביעות של הרמת מסך
תא (ת"א) 27600-10-15 עירית תל-אביב-יפו נ' גלאט קיטשן בע"מ
בית משפט השלום בתל אביב – יפו, אילה גזית 14.10.2021
לפתחו של בית המשפט הגיעה תביעתה של עיריית תל אביב-יפו במסגרתה תבעה הייתה העירייה מעוניינת לחייב את בעלי החברה באופן אישי בגין חובות הארנונה והוצאות האכיפה של החברות.
בית המשפט סבר, שבשביל שרשות מקומית תוכל לגבות את חוב הארנונה מבעל השליטה של החברה עליה הנטל להוכיח, כי מתקיימים 5 תנאים מצטברים: 1. החיוב הוא בגין נכס שאינו משמש למגורים. 2. המחזיקה בנכס היא חברה פרטית שאיננה דייר מוגן. 3. החברה לא שילמה את חוב הארנונה והחוב סופי. 4. החברה התפרקה או הפסיקה את פעילותה. 5. הנתבע הוא בעל השליטה בחברה.
כמו כן, אם מתקיים תנאי נוסף השישי, שנכסי החברה הועברו לבעל השליטה ללא תמורה מלאה או תמורה חלקית עובר נטל ההוכחה לבעל השליטה. מכאן, עולה השאלה האם בנסיבות המקרה דנא מתקיימים תנאיו של סעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, באופן שניתן לייחס לנתבעים, שהם בעלי החברות, את חוב הארנונה של החברה, מכוח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים.
לב המחלוקת בין העירייה לבעלי החברות הוא בנוגע לתנאי החמישי האם בעלי החברות הם אכן "בעלי שליטה" בחברה שהייתה נתבעת 1. במקרה זה, בעירייה לא הצליחה להוכיח, שבעלי החברות הם "בעלי שליטה" לצורך הרמת מסך ההתאגדות באופן שמאפשר לעירייה לגבות את החובות החברה בהסתמך על סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים.
מפני שמדובר בתנאי סף שהם מצטברים הרי שאם תנאי אחד לא מתקיים אז החזקה לא מתקיימת, ולכן די בכך כדי לדחות את התביעה כנגד בעלי החברות ביחס לסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, ובית המשפט לא נדרש לשאלה האם הועברו נכסי החברה לבעל השליטה.
מכניסתו של תיקון 3 לחוק החברות, הרמת מסך במקרים המנויים בסעיף 6 לחוק החברות יוחדה לבעלי המניות בחברה ולא תתבצע הרמת מסך כנגד אורגן בחברה בכובעו כמנהל או נושא משרה. גם אם היה חל חוק החברות בנוסחו לפני תיקון מס' 3, הרי שהעירייה לא הציגה תשתית ראייתית להוכחת טענתה, שבעלי החברות פעלו בחוסר תום-לב תוך שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה, שהייתה נתבעת 1, כדי לקפח את זכויותיה של העירייה כנושה של החברה.
בית המשפט דחה את התביעה וחייב את העירייה בהוצאות הנתבעים שבמקרה זה עמדו על סך של 25,000