לקוח יקר,​​​

עת"מ 26476-11-20 יונדף נ' עיריית תל-אביב-יפו 
​ בית המשפט המחוזי תל אביב יפו בשבתו כבית משפט
​ לעניינים מנהליים בפני כבוד השופט סגן הנשיא אליהו בכר.

המדובר בחוב ארנונה על נכס בתל אביב ועוסק בשנים 2006-2008. המנוח הינו תושב חוץ אשר (עובדה אשר הייתה ידועה לעירייה). החוב מושא העתירה הינו חוב חלוט שהוטל כדין. טענת העותר כי דבר הליכי הגבייה הובא לידיעתו רק בשנת 2020 לא נסתרה. נקבע, כי ככל שהעירייה מבקשת לגבות חוב "ישן", על הליכי הגבייה המנהליים חלים דיני ההתיישנות, ש"מתאפסת" מקום בו נערכו פעולות גבייה מנהליות שהובאו לידיעת החייב. במקרה דנן, מלבד ממשלוח מכתב התראה באפריל וביוני 2008, עד לשנת 2016 לא בוצעה כל פעולת גבייה ממשית שיש בה כדי להפסיק את מרוץ ההתיישנות. רק בשנת 2016 לראשונה נשלחה הודעה על קיום חוב לכתובת הנכס והוטל על הנכס שיעבוד. לפני זה נעשו רק פעולות רישומיות/ממוחשבות מול חברות ביטוח ובנקים במשך שנים – שלא תפסו דבר ונקבע כי לא ניתן ללמוד מהן שהמנוח ידע על פעולות הגבייה. כך גם לעניין פעולת עיקול הרכב נוכח העובדה כי המנוח תושב חוץ – לא נדמה שעיקול רכב במשרד הרישוי או משלוח עיקולים לחברות ביטוח ובנקים, מהווים פעולות גבייה שהמנוח היה מודע אליהן. גם שתי שיחות עם ב"כ המנוח בשנים 2010 ו-2012 אינן יכולות להוות פעולות גבייה המאפסות את מרוץ ההתיישנות. בנסיבות אלו, נקבע כי מקום בו על אף מגוון הכלים שעומדים לרשות העירייה לגבייה מנהלית של החוב– רק לאחר 8-10 שנים מהיווצרות החוב שולחת העירייה הודעה על קיום חוב לכתובת הנכס ומטילה על הנכס שיעבוד – היא ישנה על זכויותיה והחוב התיישן. העובדה כי בעבר שידע המנוח על קיום חוב פעל להסדיר את העניין עמדה לזכותו והוכיחה כי לא מדובר באדם המתחמק מתשלום. העירייה אינה חייבת בהגשת תביעה אזרחית, אולם היא כן חייבת לנקוט הליכים אקטיביים וממשיים שיש בהם כדי להפסיק את מרוץ ההתיישנות. עוד נקבע כי גם אם נניח לטובת העירייה כי החוב לא התיישן, עדיין יש לבטל את החוב בשל השיהוי שחל בהליכי הגבייה שכן, אין הרשות יכולה לגבות כל חוב בכל מועד אף אם לא עשתה פעולות גביה סבירות במהלך השנים.

הכותב הינו עו"ד גל קוסטיקה

המתמחה במיסוי מוניציפלי ודיני הארנונה.

בברכה,
מירי מנחם, מנהלת פיתוח עסקי
כץ, גבע, איצקוביץ (KGI) – משרד עו"ד