מכולות באתר בנייה המשמשות כחדרים של מנהלי העבודה וכמחסנים לכלי עבודה, יחויבו בארנונה כללית אך יש לסווג בסיווג “תעשייה” ולא בסיווג “משרדים, שירותים ומסחר”
עמנ (ת”א) 45786-05-17  א. דורי בניה בע”מ נ’ מנהל הארנונה בעיריית תל אביב יפו
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים, כב’ השופט חגי ברנר, סגן נשיא, 27.05.18

בית המשפט לעניינים מנהליים דן בערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד עיריית ת"א – יפו מיום 20.03.2017, הנוגעת לשאלת החיוב של מכולות המשמשות את המערערת באתר בניה ברחוב התבור 2 בתל אביב, בו הולך ונבנה על ידי המערערת מגדל מגורים. המכולות משמשות לחדריהם של מנהל הפרויקט, מנהל העבודה והמנהל האחראי על התקנת מערכות מיזוג אוויר בפרויקט; שתי מכולות משמשות כמחסנים לאחסון כלי העבודה, ומכולה אחת משמשת כביתן לשומר.
בית המשפט הנכבד קבע כי המבחן שיש להחיל לגבי פרשנות המונחים לצורכי מיסוי ארנונה, הינו מבחן כלכלי הבוחן האם צמחה למחזיק בנכס תועלת כלכלית אשר מצדיקה את חיובו בארנונה. בענייננו נקבע שאין מחלוקת כי המכולות שימשו את המערערת כחלק מתהליך הבנייה באתר: הן שימשו לצורך אחסון ציוד עבודה, כמשרד למנהלי העבודה וכביתן שמירה. אשר על כן, המערערת הניבה תועלת כלכלית מהצבתן באתר הבנייה. על כן, פסק  בית המשפט הנכבד הערעור בעניין עצם חיובה של המערערת בארנונה בגין המכולות, דינו להידחות.
אלא שבשאלה מהו הסיווג הנכון של המכולות- האם "בניינים שאינם משמשים למגורים – משרדים, שירותים ומסחר" כפי שגרס המשיב וכפי שקבעה גם ועדת הערר, או שמא "תעשיה ומלאכה" כפי שטוענת המערערת – קבע כי הדין עם המערערת. בית המשפט הנכבד קבע כי השימוש שנעשה במכולות הוא חלק אינטגרלי ממפעל הבניה המתקיים באתר הבניה. אכן, חלק מהמכולות משמשות לצרכי אחסנת ציוד, חלק אחר משמש כמשרד למנהלי האתר ומכולה אחת משמשת כעמדת שמירה, אך ברור כי מדובר בשימוש טפל ההולך אחר העיקר- פעילות הבניה באתר. ההפרדה בין השימוש הפרטני הנעשה במכולות לבין השימוש הכולל הנעשה באתר הבניה, היא הפרדה מלאכותית שאין לקבלה. עוד פסק כי לא מדובר במשרדים או במחסנים המנותקים גיאוגרפית מאתר הבניה, שאז היתה הצדקה לסווגם בהתאם לשימוש הספציפי הנעשה בהם, אלא במשרדים ובמחסנים הנמצאים פיזית בתוך אתר הבניה ממש ומהווים חלק בלתי נפרד הימנו. מוחזקים בהם מסמכים שונים הקשורים לבניה ואשר על פי דין קיימת חובה להחזיקם באתר הבניה, יושבים בהם מנהלי הפרוייקט ובעלי המקצוע השונים ומאוחסנים בהם כלי עבודה של הפועלים וציוד המגן שלהם. אם נמשיל את אתר הבניה לגוף, אזי המכולות הן חלק מאיבריו של גוף זה. מדובר באתר רב תכליתי, שלא ניתן להפריד בין חלקיו השונים, המצויים סמוך זה לזה ומשמשים כולם יחדיו לשם אותה פעילות, ולכן יש לסווג את החלק הטפל של האתר לפי הסיווג של החלק העיקרי, מכח הכלל לפיו "הטפל הולך אחר העיקר".
סוף דבר, הערעור נדחה בכל הנוגע לעצם חיובה של המערערת בארנונה בגין המכולות, אך התקבל בכל הנוגע לסיווגן של המכולות בסיווג תעשיה.

המדובר בפס"ד מהותי ביותר באשר מעת יתגברו המקרים בהם יחייבו מכולות ומבנים יבילים באתרי בניה.