עדכון פסיקה מיום 17.12.2018
עע"ם 6186/17 שמואל ברקוביץ נ' המועצה המקומית מבשרת ציון בית המשפט העליון כבוד השופט ג' קרא/ כבוד השופטת ד' ברק-ארז/כבוד השופט א' חיות בית המשפט העליון קיבל את הערעור באופן חלקי וקבע כי שיעורי [...]
בר"ם 3747/17 מנהל הארנונה של עיריית תל אביב נ' ליאו בל (1986) בע"מ
בית המשפט העליון, כבוד השופט ע' פוגלמן, כבוד השופטת ד' ברק-ארז, כבוד השופט מ' מזוז
בית המשפט העליון הנכבד קיבל את הערעור וקבע כי השאלה שעניינה דרך סיווגו של נכס ריק לצרכי ארנונה – האם היא נבחנת ע"פ השימוש הזול ביותר הקבוע בתכנית החלה על הנכס או ע"פ השימוש התואם את היתר הבניה. נפסק כי ע"פ דיני התכנון והבנייה, משהוצא היתר בנייה לנכס, הוא לבדו מגדיר את השימושים המותרים בנכס ולא התכנית החלה על הנכס, וכי לפיכך יש לסווג את הנכס לצרכי ארנונה ע"פ שימוש זה.
בהתאם לכך, יש לקבוע את סיווגו של הנכס בהתאם לשימושים הקבועים בהיתר הבניה. הצדדים אינם חלוקים על כך שההיתר החל על הנכס מתיר בקומת הקרקע שימושים של "לובי כניסה, ח' אשפה, ח' מדרגות, מעלית רכב, ח' שירותים למקלט, (אולם) שטח למשרדים ושטח פתוח". ברם, נוכח השתלשלות ההליכים, עד כה לא נקבע סיווגו של הנכס ע"פ ההיתר. טענת המבקש שלפיה יש לקבוע את סיווגו של הנכס בהתאם לשימוש הקבוע בהיתר הבנייה החל עליו היא לא בבחינת הרחבת חזית אסורה. לפיכך, יוחזר העניין לוועדת הערר כדי שתקבע מהו סיווגו הנכון של הנכס ע"פ היתר הבנייה התקף. יש לדחות את טענת המשיבה לפיה אם יתקבלו הבר"ע והערעור לגופו, יש לדון בטענותיה שהועלו בעתירה המנהלית. כידוע, הדין מייחד שני מסלולים לתקיפת החלטות הרשות המקומית בנושאי ארנונה. מדובר בשני הליכים שונים במהותם מבחינת טיב העניינים הנבחן בגדרם, סדרי הדין הנוהגים בהם ודרכי הערעור האפשריות על ההחלטות המתקבלות בגדרם. הנישום אינו רשאי להגיש "הליכים חלופיים" כפי שנקטה המשיבה, עליו לבחור בהליך המתאים להעלאת טענותיו בהתאם להוראות הדין.