עדכון פסיקה מיום 19.11.2019

עת"מ 62347-10-17 זקנון נ' עיריית חיפה בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים בפני כבוד השופט שמואל מנדלבום 21/2/2019 בית המשפט קיבל את העתירה בה התבקש ליתן פסק דין הצהרתי שלפיו העירייה [...]

עת"מ 62347-10-17 זקנון נ' עיריית חיפה
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

בפני כבוד השופט שמואל מנדלבום 21/2/2019

בית המשפט קיבל את העתירה בה התבקש ליתן פסק דין הצהרתי שלפיו העירייה אינה רשאית לגבות מהעותר כספים כלשהם בגין חיובי ארנונה ושירותים עירוניים נוספים שנצברו על  נכס. כל נישום של עירייה, רשאי לצפות כי הוא עצמו לא ייחשף לתביעה לתשלום ארנונה, בחלוף 7 שנים, והעובדה שבמקרה שבפנינו העירייה נקטה בהליכי גבייה כנגד נישום אחר, אינה פוגמת בזכותו לציפייה זו, ואין בעובדה שהנישום הנוסף חייב עמו את החוב ביחד כדי לשנות מסקנה זו, במיוחד כאשר אין למעשה מחלוקת על כך שהעותר לא ידע כלל על הליכי הגבייה הננקטים כנגד שותפו לחוב.
במשך 8 שנים פנתה העירייה בדרישות תשלום וניהלה הליכי גבייה אך ורק כנגד אחד המחזיקים(חריש), ונמנעה לחלוטין מעריכת פנייה כלשהי לחייב המשותף (העותר). התנהלות זו מלמדת כי העירייה בחרה לפעול בהתאם לחלופה המוקנית לה בסעיף 316 לפקודת העיריות, אך ורק כנגד אחד החייבים במשותף.
בדרך פעולתה של העירייה ניתן לראות כ"הודאה" בכך שרק חריש הינו בעל הזיקה הקרובה לנכס, אך גם אם אין הדבר כך, בכל מקרה דרך פעולתה של העירייה משמיטה את הבסיס מטענתה המשפטית לפיה יש לראות בחריש ובעותר כשני חייבים שהינם אחד, שפעולה כנגד האחד תיחשב כפעולה כנגד החייב הנוסף